קרן והשיב מבצעת פתרון הלכתי מחודש לחשש גזל נשכח, או שאינו יודע למי עליו להשיב את החוב, וכדו'
בעיה זו מצויה מאוד, כמאמר חז"ל: "רובם בגזל", מכיוון שבטרדות הזמן נשכחים חובות מידי פעם, או שנוצרים חובות
ללא ידיעה, כגון טעויות חישוב בתשלומי וכדו'. ויתכנו גם מקרים של אי יכולת לברר זהות בעל החוב, כגון היזק לרכב חונה וכדו', ועוד אופנים וצורות לאין ספור. ובפרט בעלי תשובה, שבדרך כלל אינם יכולים לדעת בבירור, כי אינם חייבים ממון מעברם.
כמו כן, בנים המעוניינים להשיב חובות הוריהם ז"ל, ומטבע הדברים אינם יכולים לדעת את כל חובותיהם.
ואמנם חז"ל תיקנו לעשות צרכי רבים בגזל ואינו יודע ממי גזל, אך זו אינה השבה גמורה, ואינה תשובה מעולה, וכמו שכתוב בגמ' בב"ב פ"ח: "גזל ואינו יודע ממי גזל – "אינו אפשר בתשובה", יעויין שם בר"ש ובתוס'.
וכעת ב"ה, חודש פתרון הלכתי, המאפשר השבה גמורה לבעלי החוב ממש! ולקיים בזה מצוות "והשיב את הגזלה אשר גזל".
הפתרון ההלכתי קיבל את הסכמת כל גדולי ההוראה – וכפי שיפורט להלן:
העצה מבוצעת על ידי הפקדת הסכום אותו הם מעוניינים להשיב לבעלי החובות הנעלמים, בקרן ייעודית בגמ"ח,
והגמ"ח מלווה את הכסף לזקוקים להלוואות.
לאחר מכן, הנהלת הקרן מקנה את הפיקדון – בשליחות המפקידים, לבעלי החובות הנעלמים את המגיע להם, וע"י ההקנאה כל זכויות מצוות ההלוואה שייעשו בכספם עד שיבא אליהו, נזקפים לזכותם.
כשיבא אליהו בב"א, יקבלו את כספם, על פי מה שיגלה אליהו הנביא.
קניין זה יכול לחול מדין: "זכין לאדם של בפניו". וקניין זה, זו זכות גמורה להם. מכיוון שאין להם שום דרך לקבל את כספם, ומאידך בזכייה זו הם מרוויחים מצוות רבות, עד שיבוא אליהו.
וגם הפסד אין להם מכך – שהרי כספם נשמר להם לכשיבוא אליהו, ויקבלו את כספם.
כל הפקדה היא ע"ד ה'תקנון' הנמצא בידי הגמ"ח, ואשר נוסח בהנחיית גדולי ההוראה, לתת מענה לשאלות הלכתיות שונות בדרך ביצוע ההקנאה, ובהבטחת ה'זכות' לבעלי החובות, והכללת כל סוגי החובות, המכליל גם חובות שראוי לצאת ידי שמים, וחובות מגלגולים קודמים.
